פרשנות הברית החדשה מעסיקה בעיקר את עולמה של הנצרות, על אף העובדה שספר זה נכתב בידי יהודים, בתוך הקשר היסטורי-תרבותי-אמוני יהודי. לבד מהיותם נכסי דת מקודשים להמוני המאמינים הנוצרים, הטקסטים של הברית החדשה משמשים בדורות האחרונים מקור בלתי נדלה למחקר על ההיסטוריה וההגות היהודית בשלהי ימי הבית השני, שהיו פרשת דרכים מכריעה בתולדות עמנו: מחד, אסון החורבן העומד בפתח, של הפולחן הדתי ושל הקיום הלאומי בארץ ישראל. מאידך, ודווקא בצל הפורענות, התפתחה המסורת התורנית בימיהם של גדולי התנאים – משמאי והלל ועד לרבן יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא – והגיעה לשיאים שעיצבו את פניה של היהדות עד היום.
יש הטוענים שהיהדות היא דת קפואה, עמוסה במצוות ומטלות המקויימות בצורה מכנית על חשבון החווייה הרוחנית האמיתית של קרבת האל. סכנה כזו אמנם אורבת תמיד לכל מאמין בכל דת, אולם המסורת הדתית של ישראל היתה מאז ומעולם, וגם במאה הראשונה לספירה, רבת פנים ודינמית בהרבה ממה שנהוג לחשוב, ונתנה ביטוי לדפוסי מחשבה מתקדמים ונועזים ביותר בפרשנות הטקסט המקראי. היכרות מעמיקה של המסורת הפרשנית הזו היא מרכיב הכרחי בכל ניסיון רציני להתמודד עם הטקסטים של הברית החדשה, כפי שמבינים כבר מזמן כל העוסקים בחקר המקורות האלה בחוגי המלומדים.כישראלים ויהודים החיים בעת הזו התברכנו באפשרות לבחון את כתבי הקודש העתיקים בראייה חדשה, שלא מתוך פולמוס עם מסורות המתנצחות זו עם זו והמבקשות לבטל זו את זו, אלא מתוך שאיפה כנה לרדת לסוף דעתם של בעלי הבשורה ולהבין את חזונם על רעיון הגאולה. התפתחות חיובית זו באה בד בבד עם צמיחתה של הקהילה היהודית-משיחית בארץ ובגולה. לפנינו שעת כושר שלא הייתה כמוה לגשת אל הבשורה הטובה בדרך החדשה-ישנה שסללו אבות האמונה ולרענן את חזונה של הקהילה המשיחית ברוחה של הקהילה הראשונה. לפיכך ראינו לנכון להוסיף על העיסוק העיקרי בנושאי הפרשנות והמדרש גם כמה מחשבות וקווים מנחים לגבי סוגיות הלכתיות וחינוכיות המונחות לפתחה של הקהילה
המשיחית בימינו.ספר זה מהווה סינתזה של הרצאות ושיעורים שניתנו במשך מספר שנים לפני קהל שהוא בעיקרו חסר השכלה במקורות היהדות. לרבים מחסידי ישוע הישראלים יהיה זה אולי מפגש ראשון עם פן שחשיבותו רבה לגישה נכונה לכתבי הקודש. אולם גם לקורא האמון מכבר על דרכי הפרשנות והמדרש של חז”ל יתחדש משהו בגילויין של אלה, “שתי וערב”, לאורכו ולרחבו של ספר הברית החדשה.